blog

בלוג על קופירייטינג, שיווק וכל מה שמסביב

הסלוגן שמתאים לעסק שלך

כל אסטרטגיה יכולה לקבל מספר פרשנויות קריאטיביות. למשל, יש הרבה מאוד דרכים לומר "אנחנו הכי גדולים/זולים/שירותיים". למסר, יחד עם האופן שבו המותג שלך יבחר את השפה והטון, יש השפעה על התמונה הכוללת שמתקבלת מתהליך המיתוג בכללותו. ולכן, אחרי שמגבשים את המסר, כדאי לגבש גם את אסטרטגיית הסלוגן.

הסלוגן העובדתי:

דוגמאות: "מרכז הקניות הגדול בישראל" או "חברת האינטרנט מספר 1 בישראל"

עיקרון: עובדה שהחברה מצהירה על עצמה. לעיתים היא מבוססת על עובדה שאין עליה עוררין ולפעמים על סקר שוק.

יתרון: מקנה תחושה של עוצמה וממצב את החברה באופן ישיר.

חיסרון: מדובר בסלוגנים חד ערכיים ואפילו מיושנים באופיים. הם אינם מעידים על תועלת צרכנית אלא משמשים משפטי מיצוב למובילות.

סלוגן שמניע לפעולה:

דוגמה: "אם לא תבוא, איך תדע", "החופש הזה כולם במימדיון"

עיקרון: סלוגן שמטרתו להטמיע העדפה צרכנית או לקרוא לפעולה. המטרה היא הגדיל נתח שוק בתחום שבו יש מספר אפשרויות חליפיות.

יתרון: חדירה מהירה לתודעה הצרכנית ואפקט שיווקי מהיר

חיסרון: סלוגן שמניע לפעולה יוצר פשטות ומידיות ואינו מתאים למותגים בעלי אופי מורכב ולמוצרים בעלי מעורבות רכישה גבוהה.

סלוגן קונספט:

דוגמה: "קלוגס – ארוחת בוקר של אלופים", "בנק אגוד – הבנק השני הראשון שלך", "Win Win – עושים הכל כדי שתמכרו" "יעקבי – כל מוצר בול"

עיקרון: סלוגנים כאלה מביאים את האסטרטגיה הפרסומית בצורה הישירה ביותר. קלוגס, עם סלוגן מיתולוגי דברו על הערך התזונתי של דגני הבוקר ונכסו מבחינה תדמיתית את מושג האליפות. בנק אגוד ולוח Win Win נוקטים גישה ישירה יותר. בסלוגן שמבטא קונספט פרסומי באופן בולט, היצירתיות לא תורמת בד"כ לעוצמת המסר ולכן נזנחת לטובת הבטחה ישירה וחזקה.

הסלוגן החכם:

דוגמה: "Holmes Place – להכניס קצת פרופורציה לחיים", "פלאפון – הופך שעה אבודה לשעת עבודה", "דפי זהב – תן לאצבעות ללכת במקומך"

עיקרון: משפטים חכמים ובעלי כפל משמעות מייצגים את עבודת הקופירייטינג המסורתית. הסלוגנים החכמים (חכמים באמת, לא אלה שמגניבים מאוד), מביאים את המסר הייחודי בהגשה קריאטיבית.

יתרון: סלוגן שמתאפיין באינטליגנציה גבוהה ומתקבל בפתיחות בקרב קהל היעד.

חיסרון: ת'כלס – אין. להגיד משהו חכם זה תמיד טוב.

הסלוגן הקליל-מתחרז:

דוגמה: "קיווי עסיסי עם ויטמין סי", "תעמיס לי ביסלי"

העיקרון: מותג שכבר עבר כברת דרך תדמיתית, מוכר לכולם וצריך זריקת מרץ. החרוזים משווים למותג תדמית זורמת וקלילה ומתבססים על הגנבה קופירייטרית כדי שישמעו טוב.

היתרון: קליט מאוד (מצריך מספר חזרות נמוך יותר לאחזו הגעה גבוה), חזות מותג זורמת וקלילה

החיסרון: מתאים למותגים מוכרים שכבר נטועים היטב בתודעה הצרכנית וצריכים רק להדגיש את הנוכחות שלהם. כאשר בוחרים בסלוגן מתחרז ולא מגבים אותו בפעילות מדיה אינטנסיבית הוא עשוי להיתפס כילדותי וכמשהו לא מתוכנן.

הסלוגן הרגשי:

דוגמה: "הונדה – מציתה את הדמיון", "הוט – ככה זה כשאוהבים" "Nike – Just do it"

העיקרון: מאוד ודמה לסלוגן הישיר אבל כאן ההבטחה היא רגשית או מציגה תפיסת עולם. ההנחה היא כי רובנו מבצעים את החלטות הרכישה וההתקשרות שלנו מתוך הנעה רגשית ולא מתוך שיקול שכלי. בעיקר כאשר הבידול המוצרי בשוק נמוך עד לא קיים או שהמוצר בעל זיקה רגשית לסגנון החיים, דימוי עצמי, מעמד וכדומה.

היתרון: מסר רגשי יוצר בידול גבוהה בשוק בעל מוצרים דומים. במוצרים בעלי בידול פונקציונאלי נמוך הרגש יוצר הזדהות וסיפור סביב מותג מסוים.

החיסרון: העבודה הרגשית צריכה להיעשות בקונטקסט נכון ולהיתמך בעובדות. אחרת היא עשויה להישאר הבטחה ריקה מתוכן ואף לעורר אנטגוניזם.

סלוגן שיוצר משוואה:

דוגמה: "אם שותים – לא נוהגים", "לא איטונג, לא קונה", "מלא טוטו, מלא כסף"

העיקרון: אם – אז, פעולה-תגובה,

היתרון: מאוד קליט, דרך מיידית לחנך שוק

החיסרון: אם המשוואה נתפסת כמופרכת (אולי כמו "יש מכבי, יש חברים" השנוי במחלוקת), הסלוגן הזה עושה נזק

סלוגן שיוצר עולם תוכן

דוגמה: Kodak Moment, It's miller time, "חמת – עולם המים"

העיקרון: סלוגן שמנכס לעצמו מונח או טובע כזה בעצמו יוצר לעצמו טריטוריית פעולה והזדמנות לייצר הרבה מאוד פעילות המונח. עולם התוכן הוא מקפצה מעולה ליצירת תדמית אחידה וחזקה וביסוס תדמית ברת סמכא.