נטפליקס Vs. דיסני

היום נגמר, סיימתם עם הסידורים ובא לכם להירגע עם איזה סרט או סדרה טובה. אבל איך תבחרו מה לראות? כשכל שירות סטרימינג מציע אלפי אפשרויות, למילים יש תפקיד מכריע בדרך. כי לפני שאנחנו רואים, אנחנו קוראים. 

אז לקחנו את השלט לידיים ונכנסנו למאורת הארנב של דיסני+ ונטפליקס כדי להשוות ראש בראש איך מיקרו-קופי, אפיון שפה ואסטרטגיית מותג משפיעים על חוויית הצפייה, עוד לפני שהחלטתם מה לראות.

דיסני+ : התוכן מדבר, האפליקציה פחות

כשאנחנו שומעים את השם "דיסני" מיד עולים לנו בראש עולמות קסומים, התרגשות וחוויה גדולה מהחיים שמחברת דורות של צופים. אבל השפה שפוגשים בדיסני+ שונה: היא עניינית, קורקטית והמשלב שלה, לפחות בעברית, גבוה למדי. אולי ככה דיסני פונה גם לקהל הבוגר יותר (התכנים בדיסני הם ממש לא רק לילדים) אבל התחושה שעולה היא שאת הטקסטים האלה אפשר היה לקרוא כמעט בכל ממשק אחר. 

התמציתיות הזאת נוכחת גם במיקרו-קופי ובכתיבה בתוך הממשק עצמו. עריכת התוכן נעשית ברובה לפי הז'אנרים הקלאסים ושמות הקטגוריות בהתאם: קומדיה, אקשן, מתח וכד'. גם התקצירים שומרים על ענייניות וקצרנות ומסכמים במשפט אחד את הסרט או הסדרה, מבלי לתבל אותם בקופי או מידע נוסף. ככה זה למשל במקרה של "שרק 2": פיונה ושרק נוסעים לפגוש את הוריה של פיונה והנסיעה נהפכת למעשייה מצחיקה ומפותלת. או בתקציר הסדרה "כל האמת": העיתונאי האזרחי לי רייבון אובססיבי לאמת ומסתבך בצרות. 

מצד אחד, יש לשפה כזאת יתרון. היא עושה את הכל ברור, ענייני, לא מתחכם ובמקרה של דיסני+, גם יוצרת בידול ממותג העל, שמזוהה עם תכנים לכל המשפחה. כמו שחקן קומי שעושה תפקיד דרמטי היא בעצם אומרת – קחו אותנו ברצינות, יש בנו יותר ממה שאתם רגילים לקבל. מצד שני, בשירות שיש בו אלפי תכנים ובשוק שיש בו הרבה מתחרים, יכול להיות שעוד כמה מילים היו עוזרות לייצר פרסונה מובחנת יותר ועל הדרך גם לעזור קצת למי שהולך לאיבוד בשפע שהיא מציעה.   

נטפליקס: מוצאים ולא יוצאים

השירות שהכריז מלחמה על שעות שינה שלנו יעשה הכל כדי שנישאר איתו, נמצא מה לראות ונמשיך לסדרה הבאה. והבאה. והבאה. השפה של נטפליקס דינמית, שמה את הצופה במרכז  ויוצרת איתו שיחה לאורך כל הדרך, מההרשמה לשירות ועד התקשורת השוטפת מחוץ לממשק. 

זה מתחיל בעמוד הראשי עם כפתור "קדימה מתחילים" וממשיך בדיבור בגוף ראשון לאורך כל האונבורדינג: כמעט סיימנו, שלחנו לך קישור, מתרגשים לראות אותך. לקוחות חדשים גם זוכים לקטגוריה מיוחדת בימים הראשונים שלהם בשירות, וגם להסברים קצרים על מה יוכלו למצוא בכל סקשן.

השימוש שנטפליקס עושה במילים הוא חלק מהאסטרטגיה הרחבה שלה – להשאיר את הצופה כמה שיותר מול המסך. הממשק שלה דואג להציף את התוכן עם טריילרים וקטגוריות מיוחדות והמילים באות לתמוך ולתת עוד פוש בדרך לצפייה. אפשר לפגוש את זה בתגיות שקופצות מתחת לכל כותר ונעות מהמובן מאליו (ישראלי, קומדיה, רומנטי) ליצירתי (אופטימי, שטותניקי, אקסצנטרי) וגם בשמות הקטגוריות, בהן: "ממהרים? להיטים באורך 30 דקות", "משעמם לא יהיה כאן" או "מה כח העל שלך". כל אלה הופכים גם את החיפוש לחלק מהחוויה ומקנים לנטפליקס פרסונה ידידותית ושירותית, שיודעת לכוון את כולם למקום הנכון, עם חיוך וקריצה.

צריכים עוד קצת מידע? גם התקצירים באים לעזרה, בין אם בהסבר פשוט על הסיפור או קופי שמעביר קצת מהחוויה. זה התקציר ל"שרק 2": פיונה ושרק מגיעים לממלכת הרחק הרחק מכאן כדי לבשר על נישואיהם אבל תוכנית זדונית שהנסיך מקסים מעורב בה עלולה לטרפד זאת. ואם התעניינתם ב"אמילי בפריז": תשוקות חדשות, אופנה חדשה, אמילי חדשה? אשפית שיווק מארצות הברית מתקבלת לעבודת חלומותיה בפריז ופורשת כנפיים בחיים ובאהבה. 

אז מה ראינו?

שני שירותי סטרימינג שמציעים לצופים אלפי תכנים, שחלקם יכולים להיות זהים, אבל חוויית משתמש שונה לגמרי. דיסני+ בוחרת בשפה תמציתית, שמצד אחד מבגרת את המותג אבל גם עלולה לגרום לצופים ללכת לאיבוד בים התכנים שהיא מציעה. נטפליקס, לעומתה, מדברת בשפה דינמית ואנרגטית, כדי לוודא שהם ימצאו את התוכן המתאים ולא יעברו לשירות אחר. קריאה מהנה.